תצטרפו אליי לשחייה

יום שבת, 21 בדצמבר 2013

חייייייבת בלוג

צריכה לכתוב בלוג.
את צריכה לכתוב בלוג.
אני צריכה לכתוב בלוג...
את חייבת לכתוב בלוג!
יש לך בלוג?
למה אין לך בלוג???
את חייבת
אני חייבת. את חייבת. אני חייבת. חייבת.
אז הנה אני כאן. סופסופ. בתקווה שלא אלך לישון באמצע, או שאענה לטלפון, או שבדיוק עכשיו אחליט שנמאס לי שהחדר שלי מבולגן, או שהכלים בכיור יקראו לי, או שאלך לחדר כושר. אני כותבת, כי אני צריכה, כי אני חייבת. ובעיקר כי אני רוצה.
ולא רוצה, כי אני מפחדת. מפחדת שלא תקראו (בכל זאת- אתם לא קהל שבוי של חבריי בפייסבוק), אז תקראו, בבקשה, תמיד, כי יש לי הרבה מה להגיד.
לפני שנה לכבוד תחילת 2012- היה לי פרויקט אישי בפייסבוק שנקרא "כל יום ביומו 2012" מעין יומן ובו כל יום העליתי תמונה מאותו היום מלווה בסיפור (מוזמנים ללחוץ על הלינק)
לכבוד 2013, ה"ניו יייר רזולשיין" שלי הייתה להקים בלוג. בלוג אינטרנט מצולם, כתוב, לא משנה מה, רק לעשות. והנה- שבועיים לפני סוף 2013 אני מחליטה, בדקה ה-90, לקיים את ההחלטה הזו. והרבה בזכות הדחיפה של חבריי ושל עוברי אורח בפייס שלי.


אז היי, אני אפרת וכטל המכונה גם וכטלית, אפי, בריטני ולעיתים- איב.

אני שחקנית, סטייליסטית, פסיכודרמטיסית ונגיד שגם עיתונאית (בכל זאת למדתי עיתונאות במשך 3 שנים), ועדיין אמא שלי לא מרוצה. למה? כי אין לי בעל ושני ילדים. וכי אני גרה בתל אביב. בלי עבודה קבועה. אבל לפחות אין לי חתול... אז היי יש עוד תקווה.
אז בלוג. כן. אבל על מה לכתוב? ומי יקרא? ואיך אני אעשה את זה מעניין? ובאיזה אתר לכתוב? ומייגודנס איזה תמונות לבחור? ואולי אני בכלל צריכה צילומים במיוחד?
כל כך הרבה שאלות שצצו והכל בשביל שיהיה לי את התירוץ ל"למה לא".
כמו עכשיו, שאני אקום ואלך להכין לי קפה "רק כדי שיהיה לי נוח יותר להתרכז ולא לקום שוב" או שאני אמרח לק ואז אני ממש אהיה חייבת להיות על המחשב, או שאני אתנתק מהפייס כדי שיהיה לי יותר מאתגר להיכנס שוב, או שאני אכין גם צ'אי מפנק ואולי בכלל אוכל???
נוירוטית משהו? אולי אפילו הפרעות קשב וריכוז? לי? לא יודעת... אולי פשוט פחד.
פחד ממחויבות, פחד מכישלון ופחד מהצלחה.
אבל כל הסיסמאות אומרות ש"מי שלא מנסה לא מצליח", וש"ילדים מנסים הכל כי הם לא מפחדים, ואנחנו צריכים ללמוד מהם", ו"הדבר הכי נורא שיקרה זה שנצליח". אז אחרי רצף של חברים שכתבו זאת בסטטוס שלהם השבוע, 
מקבץ מייצג מסטטוסים דוחפים
ואחרי זריקות עידוד רבות אני שוב כאן, ושוב מתחמקת. 
כי כל פעם רציתי לכתוב, וכל פעם בדיוק נגמרה הסערה והרגשתי כבר לא רלוונטית ופחדתי שאתחייב ושבוע הבא כבר לא יהיה על מה לכתוב. שוב. תירוצים.
כי היה לי מלא! מלא מה להגיד על ריהאנה בפארק, טל ואביעד, אייל גולן, שלג, אקס פקטור אמריקה וישראל, מיילי סיירוס ושאר ירקות, הכוכב הבא, סטיילינג, כובעים, עבודה, דייטים, סלפי, אודישנים, גשם, תל אביב, בחירות, מועדונים, אינסטגרם, בילויים, בגדים לחורף, בגידות, אהבה, משפחה, פסטיגל, כוורת, אריק איינשטיין, ילדים, פול ווקר, חתונות, לידות, גיל 30, הוט, ביטוח לאומי, ג'ניפר לורנס, אופנה, נסיעות באוטובוס, פוטושופ, חברויות "אמת" וחברויות אמת, תמימות, הופעות, סטייליט, פייסבוק, סטטוסים, פילאטיס, חדר כושר, מסיבות רווקות, כלבים, שותפים, קלאב הוטל, ואיך לא- בר רפאלי...
ואז פתאום הבנתי שלא נורא מה שפספסתי, ולא נורא אם עדיין לא הבנתי איזה בלוג בדיוק אני רוצה ולא נורא אם לא תהיה לו כותרת הכי ברורה, כי כנראה שאני בעצמי ולעצמי לא הכי ברורה, וכנראה שיהיה לי תמיד מה להגיד, וגם תמיד תהיה בר רפאלי, ואולי פשוט כדאי שאתחיל.
ואם כבר בר, אז הנה הצצה מהפארודיה שלי על הפרסומת של בר

אז היי, הגעתם לבלוג שלי-  
Mermaid in the City
"הילדה הכי טובה הכי מופרעת שיש"
סטיילינג- רחלי קאופמן, צילום- איילת רבינוביץ'
ילדה שגדלה על אגדות דיסני, מאמינה ב'הפי אנדינג' ואופנה זה בשבילה אוויר לנשימה, חיה בעיר הגדולה (לפחות בישראל) וחולמת על התפוח הגדול והלא מורעל. חולת מצלמה, רוקדת 'בריטני' על הבר, מאוהבת בכלבלבים, פאנטית למספר ספציפי של סימני שאלה או נקודות (3 כאילו דה?!) ולא אוהבת אותיות סופיות, אז משתמשת ברגילות טופ? זה הקיק שלי... והלוואי שרק זה. רוצה שאנשים יהיו יפים ומאושרים ומאמינה שככה העולם יהיה יפה יותר. אז כאן גם כדי לעזור בנושאי אופנה שונים.
או בקיצור, כמו שידיד שלי פעם הגדיר אותי- "הילדה הכי טובה הכי מופרעת שיש"
מרגישה לפעמים כמו דג מחוץ למים. או במקרה שלי בת ים מחוץ לאוקיינוס.
ספלאש.



6 תגובות:

  1. מהממת! באמת הגיע הזמן!
    אני הולכת לעקוב אחרי הבלוג הזה בטוח.

    השבמחק
  2. איזה כיף שסופסוף השקת בלוג! בטוחה שהבלוג יסחוף (מאות)אלפי קוראים, אני הולכת להיות אחת מהם כמובן.

    השבמחק
  3. אווווו ברוכה הבאה לעולם הבלוגים, את הולכת להנות. וגם אנחנו!!

    השבמחק
  4. אהבתי מאוד!! כל הכבוד :) i'll follow you
    אבל בחייאת , מה קשור תווית של אייל גולן ?

    השבמחק
  5. רגע, שנייה, מה התדירות של הבלוג? כל יום? כל יומיים? אחת לשבוע? חודש? יום קבוע? תגידי, שנעקוב...
    ויאללה לשתף לשתף לשתף לשתף (במה שעובר לך בראש וקורה לך...)...
    ממתין לבלוג הבא.

    השבמחק
  6. אלופה! סופסוף!! בהחלט הגיע הזמן ואין ספק שהיה שווה לחכות..:) מחכה בקוצר לבא ... אוהבת ועוקבת בוודאות!

    השבמחק